Tuesday, December 30, 2008

Thank G-d For Research! (NPI;)



Under a column called "Findings" in today's New York Times' science section a reporter confirms that two Psychologists "have reviewed eight decades of research and concluded that religious belief and piety promote self-control!

http://www.nytimes.com/2008/12/30/science/30tier.html?scp=1&sq=self%20control&st=cse

He asks some interesting questions, such as: What came first? Observance or self discipline? What does prayer and meditation do to you brain? And why belief in G-d is imperative to self control. (i.e. Why the world must accept the first of the 7 Mitzvos in order to live by the rest of 'em)

Monday, December 29, 2008

Today on the Toob

If you must waste a few minutes...

watch these





Sunday, December 28, 2008

Amazing how G-d runs his world

בימים שלפני ליל הסדר מסתובב גבי ותולה מודעות בבתי המלון וב"גסט-האוס"-ים בעיר מומבאי, המזמינות את ציבור היהודים לליל סדר כהלכתו בבית חב"ד.
בערב ליל הסדר, כמה שעות לפני כניסת החג, בעיצומן של ההכנות לליל הסדר, רבקי אומרת לגבי "לך תסתובב ותראה אם לא שכחנו מלון או גסט-האוס".
גבי אומר לה "אבל אני הסתובבתי אישית ותליתי בכל המקומות".
רבקי מתעקשת וגבי יותא לרחוב כמצוות רעייתו היקרה.
תוך כדי סיורים הרחובות, גבי מגלה גסט-האוס שמשום מה הוא פסח עליו בסיבוב הקודם ולא תלת בו מודעה.
הוא נכנס פנימה ומבקש מהפקידה לראות את ספר האורחים, הוא מעלעל בו ומגלה שם שנשמע ישראלי.
הוא עולה במדרגות, דופק בדלת שוב ושוב, ומשלא נשמעת תשובה הוא עוזב ומתחיל לרדת במדרגות.
כאשר הוא מגיע למדרגה התחתונה, הדלת מאחריו נפתחת ובחור עם מגבת סביב חלציו נוטף מים מסתכל עליו בהלם.
"מי שלח אותך" שואל הבחור, "הקדוש-ברוך-הוא" עונה גבי.
הבחור בהלם מוחלט קורא לו לבוא, גבי נכנס והבחור מתלבש ואומר לו:
"תשמע סיפור, אני מגיע עכשיו מדרום הודו בדרכי לצפון, כלל לא תכננתי לעצור בעיר, באתי ברכבת והייתי צריך להחליף רכבות.
כשאני יורד בתחנה ובא לקנות כרטיס, אני מגלה לחרדתי שכייסו אותי.
אני יושב על אבן ומתחיל להכנס לדיכאון, לפתע ניגש אלי זוג צעיר, הבחור מדבר אלי במבטא צרפתי ושואל אותי מאיפה אני.
כשאני אומר שאני מישראל, הבחור אומר לי -גם אני יהודי, מצרפת-נותן לי סכום כסף.
הבחור אומר לי -תיסע לעיר ותשכור חדר, אחרי החג תתקשר הביתה ותגיד להורים שיפקידו כסף בבנק הדואר, ואז תמשוך את הכסף באמצעות 'ווסטרן יוניון"-
אני עושה כמו שנציע הבחור, מגיע לעיר, שוכר חדר ב"גסט-האוס" הראשון שאני רואה, נכנס לחדר ונשכב על המיטה.
אני מסתכל כלפי מעלה ומתחיל "לדבר" עם א-לוקים - א-לוקים, מה קורה? מה יהיה? מה אני עושה כאן במצב ביש שכזה?-
אתה קולט? אני, הקיבוצניק? שמעולם לא היה לי שום קשר עם ההוא מלמעלה, מדבר אליו...
פתאום אני קולט שהיום בערב זה ליל הסדר, והמונולוג שלי מתחדש -אני יודע שהקשר בינינו לא מי יודע מה, אבל א-לוקים, אם אתה אוהב אותי, תן לי סימן, אל תתן לי להיות לבד הלילה, תן לי להיות בליל סדר אמיתי עם עוד יהודים...-
סיימתי את המונולוג, נכנסתי למקלחת, פתחתי את המים ופתאום - דפיקות בדלת, חשבתי שאני מדמיין, אבל לא, הדפיקות חזרו שוב ושוב.
סגרתי את המים, שמתי מגבת עלי בלי להתנגב וניגשתי לפתוח את הדלת.
אני פותח את הדלת ורואה מישהו שנראה כמו רב יהודי בקצה המדרגות, וכשאני שואל אותך מי שלח אותך? אתה עונה לי "הקדוש-ברוך-הוא"..."

מיותר לציין שגם הקיבוצניק הנ"ל, כמו מאות ואלפי יהודים אחרים זכו לאירוח קסום בבית חב"ד בעיר.

יהי זכרם של הרב גבריאל והרבנית רבקה הולברג ברוך יחד עם כל שאר הנרצחים, ה' ייקום דמם

Monday, December 01, 2008

Mumbai Massacre


Graphic by yossigraphicdesign.com



One day
one day I shall write again
remember you and cry
but not today
no not today

One day
Someday I'll feel again live again
be inspired by tragedy
moved by pain
'though not today
not today

For today
today the heart is bare
devoid of pain/life
almost as if
it would not care

for today has seen enough
Sorrow, anguish, war

but today
just today
if we could live for something more